משרד רואה חשבון מוטי אנאקאר ושות'
מוטה גור 5 פתח תקווה; טל. 03-7738000
?עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה בע"מ או מלכ"ר
עוסק פטור / עוסק מורשה / חברה בע"מ או מלכ"ר?
בבואכם להקים עסק חדש, אחת השאלות הראשונות שיהיה עליכם להכריע בהן היא מהו הסטאטוס המשפטי
שבמסגרתו כדאי להפעיל את העסק ותחתיו ולהירשם ברשויות ובכללן מע"מ, מס הכנסה והביטוח הלאומי. האם כדאי להירשם כעוסק עצמאי יחיד ואז לבחור בין להיות עוסק פטור או עוסק מורשה? או בכלל להתאגד כחברה בע"מ?
לכל סטאטוס יש את המאפיינים, התנאים, היתרונות והחסרונות שלו, ומכך שאין התשובה אחידה וכללית לכולם, כי אם משתנה בהתאם לנסיבות הספציפיות של העסק.
על ההבדל בין עוסק מורשה לעוסק פטור
'עוסק' הוא זה המוכר נכסים או שירותים מסויימים, האבחנה
בין עוסק מורשה לעוסק פטור (בעבר: עוסק זעיר) נקבעת לפי גודל המחזור השנתי שלהם, שמתעדכן מעת לעת (נכון לשנת 2019, מי שמחזור העסקים השנתי שלו אינו עולה על 99,006 ₪, יוגדר כעוסק פטור ומי שמחזור העסקים שלו עולה על סכום זה, יוגדר כעוסק מורשה). ישנם בעלי מקצוע מסוימים שבכל מקרה חייבים להירשם במע"מ כעוסק מורשה, ללא קשר להיקף העסקים שלהם, אלה כוללים בעיקר בעלי מקצועות חופשיים כעורכי דין, רואי חשבון, רופאים, אדריכלים וכדומה.
ההבדל העיקרי בין עוסק פטור לעוסק מורשה
מתבטא בכך שעוסק פטור הינו פטור מלגבות מע"מ מלקוחותיו ועם זאת הוא אינו רשאי לקזז את המע"מ שהוא עצמו משלם לספקיו. בנוסף, הוא פטור מלהגיש דו"חות חודשיים למע"מ, אלא עליו להגיש למע"מ רק דו"ח שנתי. העוסק המורשה לעומת זאת, מחויב לגבות מע"מ מלקוחותיו ומנגד הוא רשאי לקזז מעסקאותיו את מס התשומות שלו. בנוסף עליו להגיש דו"חות חודשיים למע"מ וזאת מדי חודש או חודשיים.
יודגש כי הפטור של עוסק פטור תקף אך ורק ביחס לצרכי מע"מ, כך שהוא איננו פטור מכל יתר החובות שיש לכל עוסק כלפי מס הכנסה והביטוח הלאומי, על כל מה שכרוך ומשתמע מכך. גם העוסק הפטור צריך לדווח על הכנסותיו למס הכנסה ולשלם את המס המתחייב מכך וכן צריך לשלם דמי ביטוח לאומי למוסד לביטוח לאומי.
מבחינת מס הכנסה:
מס זה מחושב כהכנסה אישית וזהה לחישוב הכנסותיו של עובד שכיר, רק שהעוסק רשאי גם לקזז הוצאות עסקיות מסוימות מהכנסתו (הוצאות מוכרות למע"מ). אך בעוד על העוסק הפטור לדווח על הכנסותיו למס הכנסה פעם בשנה במסגרת הדו"ח השנתי, העוסק המורשה חייב בדיווח על אלה מידי חודש ולשלם מקדמות מס.
חברה בע"מ
חברה בע"מ בהגדרתה המשפטית הינה 'גוף משפטי אשר מטרתו הינה השאת רווחים'. ייסוד חברה מתבצע בפועל ע"י רישומה ברשם החברות. ניתן לייסד כל חברה ובלבד שמטרתה הינה לעסוק בעיסוק חוקי בלבד. שלא כמו בעבר, היום אין צורך במספר בעלי מניות מינימאלי כדי לייסד חברה, כך שניתן להקים חברה גם עם בעל מניות אחד, שנקראת חברת יחיד.
שני סוגי החברות העיקריים הם חברה ציבורית
- שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך, וחברה פרטית, שמניותיה אינן נסחרות שם.
המאפיין – והיתרון - העיקרי של חברה על פני עוסק יחיד (פטור או מורשה), הוא עיקרון הפרדת האישיות המשפטית בין החברה לבין בעליה. עפ"י עיקרון זה, לחברה אישיות משפטית נפרדת
מזו של בעלי המניות שלה ולפיכך, בעלי המניות אינם נושאים באחריות אישית לפעולות החברה, התחייבויותיה וחובותיה. במקרה של פירוק חברה בע"מ, בעלי מניותיה ערבים אישית להתחייבויות החברה רק עד לגבולות הערך הנקוב של המניות שמוחזקות בידיהם
ואשר לא נפרע על ידם בפועל.
ההבדלים העיקריים בין חברה בע"מ לעוסק מורשה
הפרדת האישיות המשפטית ועקרון הגבלת האחריות של בעלי המניות, גם כאשר מדובר בחברת יחיד, של בעל מניות אחד בלבד. במקרה כזה לא ניתן לייחס לבעל המניות אחריות לחובות החברה (למעט במקרים מסויימים עפ"י החלטות בית משפט).
כדי להתגבר על הבעייתיות שטומן עיקרון זה לבנקים הנותנים אשראי לחברות, נוהגים אלה להחתים את בעלי המניות של החברה כערבים אישית לחובותיה. בפועל, גובה הסיכון של אלה יסתכם בכך שבמקרה של פירוק החברה, הם ערבים אישית לחובות החברה רק עד לגבולות הערך הנקוב של המניות שמוחזקות בידיהם
ואשר לא נפרע על ידם בפועל. לעומת זאת, כאשר מדובר בעוסק מורשה, אין הפרדה בין העצמאי לעסק שלו, כך שהוא נושא במלוא האחריות לחובותיו של העסק שלו.
נטל מס ההכנסה
המירבי על רווחים של עוסק מורשה עשוי להגיע לשיעור של 48% ואף 50%, במקרה של מס יסיף. לעומת זאת, נטל מס החברות
אשר מוטל על רווחי החברה הינו 25% בלבד. ואולם – חשוב לציין – הנ"ל תקף רק ככל שמדובר ברווחים שיישארו בחברה ויושקעו בה במסגרת הון חוזר. במידה ובעל המניות ירצה למשוך לעצמו רווחים כדיבידנד, יחול עליו גם מס דיבידנדים בשיעור של 25-30% ויחדיו יטפסו המיסים לשיעור דומה – כ- 47.50%.
כשבאים להשוות ולבחור בין התאגדות כחברה לבין פעילות כעוסק מורשה, כדאי לחשב את צפי הההכנסות והרווח העסקי, את שיעור נתח הרווחים מתוך אלה אשר ייועדו להשקעה חוזרת בעסק שוב, ןמנגד את אלה שיילכו לצריכה שוטפת.
הקמת חברה כרוכה בתשלומי אגרות שונות
(הקמת חברה, אגרה שנתית לרשם החברות), בעוד שעוסק מורשה פטור מאלה. גם פירוקה, אם וכאשר, כרוך בהוצאות נוספות אשר אינן חלות על עוסק מורשה.
הנהלת חשבונות של חברה כרוכות בעלויות גבוהות משמעותית מאלה של העוסק המורשה. כל חברה חייבת לנהל הנהלת חשבונות כפולה
בעוד שהעוסק המורשה חייב בהנהלת חשבונות חד צידית, שהינה זולה יותר. בנוסף, על חברות למנות לעצמן רואה חשבון מבקר לצורך ביצוע פעולות הביקורת והגשת מאזן מבוקר, בעוד שעוסק מורשה פטור מכך.
